סיור באודנוואלד עם גינטר גראס
מאת וו. כריסטיאן שמיט
העיתונאי גאורג סטפן טרולר (יליד 1921) אולי לא המציא אותו - טור הזיכרונות שהוא עדיין כותב מדי חודש עבור ה"Literarische Welt" (עולם הספרות). אבל הוא מודל לחיקוי עבור מה שיופיע כאן כעת - כיורש ל-18 טור "שיחות שולחן" - תחת הכותרת "בלתי נשכח". זהו תיאור כתוב של מפגשים עם אנשים מהזירה הספרותית והתרבותית של 50 השנים האחרונות.
כשפגשתי את גינטר גראס (1927-2015), הוא בדיוק פרסם את הרומן שלו "Ein weites Feld" (שדה רחב) בהוצאת סטיידל – ומרסל רייך-רניצקי, בתעלול יחסי ציבור (עבור MRR), קרע לגזרים את הספר שעל כריכת "דר שפיגל". אבל עדיף שאתחיל את הסיפור הזה ממש מההתחלה. בשנת 1969 נוסדה בגטינגן הוצאה לאור קטנה, שהתמחתה בתחילה בפוסטרים ובפליירים. וכתבתי מאמר על הוצאה לאור קטנה זו (אז עדיין), בשם סטיידל, עבור ה"פרנקפורטר בורסנבלט" (כתב עת סחר הספרים של פרנקפורט), שהמו"ל הצעיר כנראה אהב כל כך עד שאמר לי שאני "עדיין חייב לו אחד".
שנים לאחר מכן, כשגראס כבר היה חלק מהוצאת הספרים סטיידל, חזרתי לרעיון ושאלתי את המו"ל סטיידל אם יוכל אולי לארגן ראיון עם הסופר החדש שלו, או אפילו קריאה. המו"ל ענה שזה בהחלט אפשרי, אבל עם הסייג: "אם גראס יגיע שוב ליריד הספרים" ואאסוף אותו מהמלון שלו. אבל אז לא שמעתי יותר מגטינגן במשך זמן רב.
עד אז, כבר העברתי את משרד העורכים שלי מדארמשטט לרייכלסהיים באודנוואלד. אבל יום אחד בשנת 1995, המו"ל של סטיידל יצר איתי קשר בכבודו ובעצמו: גראס מוכן לראיון, הוא הודיע לי, וגם קריאת ספרים קצרה תהיה אפשרית. אצטרך רק לאסוף את גראס מהמלון ולאחר הקריאה לקחת אותו ליריד הספרים.
כך החל סיפור שהיה (עבורי) כמעט בלתי ייאמן: גראס כנראה לא רק היה מוכן לתת ראיון, אלא גם הסכים לקריאה (קצרה) שאוכל לארגן. כשאספתי אותו ואת אשתו אוטה מהמלון והיינו במכוניתי בדרך לרייכלסהיים, שמתי לב שגראס נעשה חסר מנוחה ניכר יותר. הקילומטרים הספורים מהמלון למקום נראו כאילו נמשכים לנצח. הסיבה? היינו בדרכנו לרייכלסהיים באזור אודנוואלד, לא לרייכלסהיים באזור ווטראו, שהיה למעשה במרחק קילומטרים ספורים בלבד מהמלון שבו גראס שהה.
כשהגענו סוף סוף לרייכלסהיים שבאודנוואלד בסביבות השעה 13:00 (זמן שבו אנשים בדרך כלל יושבים לארוחת צהריים ולא ממהרים לקריאה של סופר), כולם הופתעו, כי השמועה התפשטה שגינטר גראס מגיע לאמצע שום מקום לקריאה. בית העירייה הקטן היה מלא עד אפס מקום. אזרחים, פוליטיקאים מקומיים, ראשי ערים מעיירות שכנות, ואפילו מנהל המחוז הורסט שנור, לא רצו לפספס את האירוע הזה, שכנראה היה ייחודי - וגראס קרא מהרומן שלו "Ein weites Feld" (ששמונה שבועות בלבד לאחר צאתו לאור, כבר יצא למהדורתו החמישית ועורר דיון רב) וחתם בהתלהבות על עותקים של יצירתו האחרונה.
עם גראס, נפתחה סדרת האירועים "צו גאסט ברייכלסהיים", אותה יזמתי וניהלתי ונתמכה על ידי אגף המסחר אודנוואלדקריס, במסגרתה קראו סופרים כמו אריך לסט, אינגריד נול, גבריאלה וומן, גרט היידנרייך, סוזן מישקה וגבי האופטמן במשך שנתיים.
הגיליון הבא יעסוק ב"לאכול פיצה עם גבריאלה וומן".
תמונת שער: גינטר גראס והעיתונאי וו. כריסטיאן שמיט.
