זה כל כך יפה ממש ליד!
מאת וו. כריסטיאן שמיט
בין השנים 1950 ו-1975 התקיימה סדרת האירועים האגדית "שיחות דרמשטט". בקצרה, המטרה הייתה לקרב אזרחים המתעניינים תרבותית לנושאים ולסוגיות רלוונטיים באמצעות דיונים ציבוריים. זוהי גם מטרת "שיחות השולחן של דרמשטט", בהן אלו התורמים לשימור ולפיתוח החברה שלנו בתפקידים שונים אומרים את דברם. הפעם, העיתונאי והפובליציסט וו. כריסטיאן שמיט, יחד עם הצלם ורנר וובניץ, מתארחים אצל ג'ודית קאוץ, בעלת חנות הספרים בסונגן.
ספרים יכולים, צריכים וחייבים להיחשב חיוניים לחיים. לעתים קרובות הם מספרים סיפורים "על החיים" והם חיוניים עבור אנשים רבים. הם לא רק מלמדים ומבדרים, אלא גם יכולים לספק הדרכה. רק חשבו על הרצון לקחת לפחות את הספר האהוב עליכם לאי בודד. ספרים מאפשרים לנו לחלוק את חוויותיהם של אחרים. לעתים קרובות הם גדושים בחוויות אישיות. ומוכרי ספרים הם אלה שמאפשרים לרכוש אוצרות ספרותיים כאלה.
ג'ודית קאוץ היא נציגה של מקצוע מיוחד זה, אשר, עם זאת, עובר טרנספורמציה מזה זמן מה - כמו דברים רבים אחרים בארץ ובמגזר הקמעונאות בפרט. זו הסיבה שקבענו איתה פגישה בסלון ביתה כדי ללמוד ממקור ראשון כיצד "הספר מגיע לקורא" כיום, בתקופה שבה אמזון ושות' מנסות יותר ויותר להכתיב את "כללי המשחק" - ומקשות על חנויות ספרים פיזיות לשרוד.
יושבת ממש מולי ג'ודית קאוץ, שלאחר סיום התיכון "לא הייתה בטוחה לגמרי" מה לעשות הלאה ובתחילה רצתה להיות גנן נוף. אבל לא רק אביה, אדריכל מוערך, יעץ לה שלא לעשות זאת. אז היא החלה ללמוד בהמבורג ובפרנקפורט, ובסופו של דבר סיימה תואר שני. ועכשיו מה? להרוויח כסף היה צו השעה. תחילה, היא עבדה כמזכירה "בחברת פיתוח נדל"ן". במקביל, היא קיבלה עבודה במשרה חלקית שקירבה אותה למה שהיא עושה היום. היא עזרה בחנות הספרים בסונגן, שנוסדה בשנת 1978, עבור מכטהילד שטייגר-קון, וכך הפכה לחדשה בענף הספרים. הרבה יותר מאוחר, ב-1 בינואר 2019, היא הצליחה להשתלט על חנות הספרים מאלאונור ואלפרד הופמן והפכה למנהלת של כ-4,000 ספרים, אותם היא מציעה כיום ללקוחותיה.
אנחנו בעיצומה של שיחה על דאגות, חששות, אבל גם שמחות. על התרבות המקומית, על מה שמייחד את דרמשטט ומבדיל אותה מערים אחרות. מדובר בתפקידם של מוכרי הספרים אתמול, היום ומחר בבירה המחוזית המקסימה הזו, שיש לה כל כך הרבה מה להציע: האקדמיה הגרמנית לשפה וספרות, פרס ביכנר השנתי, הצעדה הספרותית, הפארקים מתילדנהוהה ורוזנהוהה, קלרקלאב (מועדון מרתפים) והליטרטורהאוס (בית הספרות) וכו', וכו'.
חנויות הספרים המובילות במרכז העיר, כמו Schlapp, Megede, Gutenberg ו-Lichtenberg, בין רבות אחרות, נעלמו. במקומן נמצאות החנויות הקטנות יותר שיצרו עמותות באופן חופשי כדי לארח מדי פעם אירוע תרבותי הקשור לספרים. "איך נשארים מעודכנים לגבי ספרים?" אני שואל את ג'ודית קאוץ, "כאשר הוצאות לאור מקצועיות כמו Buchreport ו-Buchmarkt חדלו להתפרסם, וה-Börsenblatt für den Deutschen Buchhandel, שבעבר יצא לאור פעמיים בשבוע, מגיע כעת לחנויות הספרים רק כל שבועיים?" מוכרת הספרים, המקושרת היטב בזירה התרבותית של דרמשטט (היא הייתה פעילה בעבר ביוזמת הספרות של דרמשטט וחברת דירקטוריון ב-Kellerklub למעלה מעשר שנים), היא רחוקה מלהיות פסימית למרות האתגרים הרבים: "שוק הספרים בכללותו הפך מורכב יותר, אך לחנויות ספרים קטנות, נישתיות ושכונתיות רבות יש סיכוי טוב לשרוד." כי הן קרובות ויישארו קרובות לרצונותיהם של לקוחות הקוראים שלהן.
ואז, כמובן, אנחנו מדברים גם על רשימות רבי מכר וכיצד המו"לים המושפעים מהן מתמודדים איתן. ג'ודית קאוץ אינה מעריצה גדולה של "עזרי מכירה" כאלה: "אני הראשונה שתסיר את מדבקות הספרים האלה - אם הן עדיין לא חלק מכריכת הספר". לקוחות רוצים עצה, היא אומרת, ומצביעה על המיקוד של חנות הספרים שלה, שנע בין ספרי ילדים ונוער ועד ספרי בדיוני ופשע ("אני נהנית לקרוא גם כאלה") וכותרים אזוריים רבים.
לבסוף, באתר האינטרנט שלהם קראנו: "החנות הקטנה אך המצוינת שלנו מציעה מגוון רחב של מוצרים... כוחה של חנות הספרים בסונגן טמון בשירות האישי והפרטני שלה. היא נחשבת למקום מפגש לצעירים ומבוגרים בשכונה...". כך בדיוק הרגשנו גם אנחנו: קטנה, מצוינת, וממש ליד.
ג'ודית קאוץ (ילידת 1965) נולדה בדרמשטט וסיימה את לימודיה במתחם בית הספר ברגשטראסה בשנת 1984. לאחר מכן למדה ספרות אנגלית בהמבורג ובפרנקפורט אם מיין, וסיימה תואר שני באמנויות (התמחות באנגלית, התמחות משנית בלימודים אמריקאיים וספרות ילדים ונוער). בינואר 2019 היא קיבלה את הבעלים של חנות הספרים בסונגן.
