"דיגיטציה לא צריכה להדיר אף אחד" – אזרחים ותיקים מרגישים נטושים מאחור
יותר ויותר היבטים של חיי היומיום הופכים לדיגיטליים באופן בלעדי - החל מבנקאות מקוונת ותורים לרופא ועד כרטיסים לתחבורה מקומית ולמרחקים ארוכים. ארגון AWO דרמשטט מזהיר כעת מפני השלכות ההתפתחות הזו ודורש זכות בסיסית להשתתפות אנלוגיתכדי שאף אחד לא יודר מחיי החברה.
כאשר חיי היומיום בלי אינטרנט כמעט ולא אפשריים עוד
בין אם מדובר בכרטיסי רכבת, העברות בנקאיות או התנהלות מול רשויות - פתרונות דיגיטליים נחשבים יעילים וחוסכי עלויות. עם זאת, עבור אנשים מבוגרים רבים או כאלה שאין להם גישה לטכנולוגיה דיגיטלית, חיי היומיום הופכים למסובכים יותר ויותר. "יש קבוצה גדולה שבאופן תיאורטי מחזיקה סמארטפון אך אינה יודעת כיצד להשתמש בו. אנחנו דואגים לאנשים האלה", מסבירים AWO (ארגון הרווחה לעובדים).
במרכז היינר לר בקופרניקוספלאץ, היא מנהלת סניף עם שירות ייעוץ דיגיטלישבו אזרחים ותיקים מקבלים תמיכה בשימוש בטלפונים חכמים, טאבלטים ומחשבים אישיים. המטרה היא להפחית חרדות ולקדם השתתפות דיגיטלית.
דרישה לזכות יסוד
"אנחנו צריכים את ההבטחה שתמיד תהיה אלטרנטיבה לא דיגיטלית", מדגישים את AWO (ארגון הרווחה של העובדים). גם עורך הדין וקצין הגנת המידע לשעבר, טילו וייכרט, תומך בדרישה זו: "זכות בסיסית להשתתפות אנלוגית נחוצה כדי למנוע אפליה. 'דיגיטלי בלבד' יכול להוציא אנשים שאינם יכולים להרשות לעצמם טכנולוגיה או שאינם יכולים להשתתף דיגיטלית מסיבות גיל או בריאותיות."
וייכרט מציע לדון בנושא בחברה ולכלול אותו בקטלוג זכויות היסוד בטווח הארוך: "רק כך ניתן להבטיח שזכויות היסוד הקיימות יחולו גם במרחב הדיגיטלי"
דיגיטציה וחלופות אנלוגיות באיזון
ה-AWO מדגיש כי יש לקדם את הדיגיטציה, אך מבלי להשאיר אנשים מאחור. חלופות אנלוגיות הן הכרחיות - לא רק עבור קבוצות מודרות, אלא גם במקרה של כשלים טכניים. "דיגיטציה לא צריכה להדיר אף אחד. פיצוי הוגן פירושו שהתקדמות והשתתפות הולכים יד ביד", מסכמת ההצהרה.
(דרמשטאדט – אדום/AWO)
